לדלג לתוכן

שמואל נבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל נבון
לידה 16 באוגוסט 1904
דונייבצי, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באפריל 1996 (בגיל 91) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Shmuel Kligman – שמואל קליגמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים שאול נבון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אַרְצָה עָלִינוּ

אַרְצָה עָלִינוּ,
אַרְצָה עָלִינוּ,
אַרְצָה עָלִינוּ.

כְּבָר חָרַשְׁנוּ וְגַם זָרַעְנוּ.
כְּבָר חָרַשְׁנוּ וְגַם זָרַעְנוּ,
אֲבָל עוֹד לֹא קָצַרְנוּ.
אֲבָל עוֹד לֹא קָצַרְנוּ.

השיר "אַרְצָה עָלִינוּ" של נבון


מתוך אתר זמרשת[1]

שמואל נבון (קליגמאן) (ה' באלול תרס"ד, 16 באוגוסט 19047 באפריל 1996) היה מחנך, סופר, מלחין ומחזאי ישראלי.

נבון נולד בקיץ 1904 בעיירה דונייבצי שבפלך פודוליה בדרום-מערב רוסיה (אוקראינה), בנם של מלכה בת הרב יצחק מאיר מאוסטבורג, ומשה הכהן בן יצחק קליגמאן, סוחר. הוא קיבל חינוך עברי-ציוני. למד בחדר מתוקן בעירו, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה עזב עם משפחתו לעיר אודסה, שם למד ב"ישיבה הגדולה" של הרב חיים טשרנוביץ.

נבון ייסד, בשיתוף עם בנו של רבהּ הראשי של אודיסה, את אגודת הנוער הציונית "צעירי ציון", בעזרתו של חיים נחמן ביאליק.

בשנת 1919, בגיל 15, עלה לארץ ישראל באונייה "רוסלאן". תחילה עבד בפרדסו של י. ל. גולדברג, ולאחר מכן עבר לירושלים, שם למד בבית המדרש למורים בראשות דוד ילין, והתמקד בטיפול בחינוך האמנותי והעברת ידיעת החגים בגנים ובבתי ספר. הוא עבד בהנהגת הצופים והיה בין מייסדי תנועת הנוער החלוצית של בתי הספר התיכוניים בעיר.

לאחר שסיים את לימודיו, החל לעבוד בהוראה ב"חברה החינוכית של ההורים". מאוחר יותר עבר לתל אביב והשתתף ביסוד בית חינוך לילדי עובדים שהיה המשכו של בית הספר העמלני שבראשו עמדו יהודה רון-פולני ודוד אידלסון.

בשנות העשרים עבר השתלמות בסטודיה הדרמטית של התיאטרון הארץ ישראלי בהדרכתו של מנחם גנסין, והיה בין מייסדי "הבימה לילדים" בהנהלתו של צבי פרידלנד, עד לבואה של הבימה לארץ. התיאטרון התמקד בעיצוב דמות אמנותית-פדגוגית עבור תיאטרון ילדים מקורי.

נבון היה עוזרו של ביאליק באירועי עונג שבת וקבלות שבת שהתקיימו באהל שם בתל אביב. היה שותף לכינוס "קול האדמה" בבן שמן בו הרצה על הקרן הקיימת לישראל בבתי הספר של ההסתדרות ושימש חבר הוועד הפועל של מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל. בין היתר, עמד בראש הוועדה לטיפוח אמנות וחגים.

נבון חיבר את תוכנית חגיגת הביכורים הראשונה עבור הילדים שנערכה במגרש באצטדיון בתל אביב בהשתתפותו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' ובביצועה של הבימה לילדים.

בין השנים 19331934 היה דוקטורנט באוניברסיטת וינה. את הדיסרטציה כתב על "המחזה הדרמטי וחינוך". הוא השתלם בתחומי הפסיכולוגיה והפדגוגיה באוניברסיטאות קניגסברג, ציריך וגרץ ועסק בעבודה חינוכית בתנועות נוער חלוציו בגולה.

נבון נשא לרות בת מאיר קובנר, סופר ומראשי הציונים בקניגסברג. לאחר שסיים את עבודת המחקר חזר לארץ בשנת 1935 והמשיך בעבודתו החינוכית כמרצה בכנסי מורים, גננות והורים. פרסם מאמרים העוסקים בשאלות חינוך והוראה.)| במשך שנים רבות היה מורה ומנהל בית ספר. הדריך מורים וגננות ועסק בפיקוח פדגוגי עד פרישתו לגמלאות. היה חבר הוועדה הפדגוגי של המרכז לחינוך של הגנים ומועצת מערכת "אורים". כמו כן, היה שותף ליצירת בסיס מדעי לערכו של גן הילדים על ידי הבלטת ערכו כיסוד לבית הספר ולחינוך בכלל. היה ממבססי הגן והכרתו על ידי השלטונות והרמת קרנו.

נבון כתב כמאה מחזות עבור ילדים ונוער והלחין שירים רבים, בהם "ארצה עלינו", וכתב מאמרים רבים בתחום החינוך, את חלקם פרסם בדבר", "שרשים", "הד הגן", "החנוך", "הד החינוך", "אורים להורים", ובקבצים פדגוגיים.

נבון היה אב לשני בנים: פרופ' עמוס נבון, מדען, וד"ר שאול נבון, פסיכולוג. בשנת 1993 התאלמן מרעייתו ד"ר רות נבון, רופאת ילדים בתל אביב. נפטר בשנת 1996, והוא בן 92.

פרסומיו

  • יסודות החנוך והילד, תל אביב: המרכז לחנוך והועד המרכזי של עובדי החנוך, תרצ"ח. (ספרון)
  • המשחק הדרמטי והחנוך: תוכנית לפיתוח החנוך האמנותי בבתי הספר ובחוגי הנוער, ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, ת"ש.
  • עלינו: שירים ונעימות; ציורים: אריה נבון, תל אביב: י. ניידט, תש"ז. (שירים לילדים) (הוצאה נוספת: תל אביב: עמיחי, תשי"ז)
  • החג, החגיגה והמשחק הדראמאתי, ירושלים: המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית בהשתתפות הקרן הקיימת לישראל ('שעלים – ספריה פדגוגית למדריכים'), תשי"ג. (מהדורה ב: החג, החגיגה והמשחק הדראמטי; עיטורים: יהודית ילין-גרטנר, ירושלים: המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תשכ"ה)
  • יהודית גורביץ, שמואל נבון (כתבו, ערכו וליקטו),
  • מה אספר לילד?: ספר עזר לגננת, למורה בכתות א’, ב’ ולהורים, 5 כרכים (כרך ה ערוך ומלוקט בידי מטעמה קשתי, ירדנה הדס), תל אביב: עמיחי, תשי"ג–תשמ"ב.
  • הלימוד היצירתי בכיתות היסוד, תל אביב: אורים ('ספריה פדגוגית קטנה'), תשט"ז.
  • חנה בן מאיר (גדעוני), שמואל נבון, חנוך והוראה בכתה א, תל אביב: עמיחי, תשי"ח 1957.
  • חנה בן מאיר-גדעוני, שמואל נבון, ספריה לכתה א’; הציורים: אריה; הכתב: ש’ דרורי, 48 חוברות המכילות 4 עמודים כל אחת, תל אביב: עמיחי), תשי"ט–תשכ"א.
  • משחק הדרמטי להלכה ולמעשה, תל אביב: עמיחי, תשכ"ה.
  • לימוד הקריאה, תל אביב: עמיחי, תשכ"ז 1966.
  • הריתמוס בחיים ובחינוך; הקריאה והמדע; השיטה הפונקציונלית בלימוד הקריאה, תל אביב: ניב, תשכ"ט 1968. ("שלוש שיחות ששודרו ברדיו במדור ’עולם המדע’") (מהדורה חדשה: תל אביב: ניב, תשמ"ג 1983)
  • תדריך למורה בכיתה א’: לפי השיטה הפונקציונלית, תל אביב: יבנה, תש"ל.
  • טוב לקרוא: מקראה לשנת הלימודים הראשונה; גרפיקה: אביבה פיבקו, תל אביב: יבנה, תש"ל.
  • טוב לקרוא: דפים לעבודה עצמית על פי השיטה הפונקציונלית, תל אביב: יבנה, תשל"ב.
  • החג והחגיגה במשפחה, תל אביב: מכון ישראלי להשכלה – המרכז לתרבות ולחינוך – המחלקה לחינוך ('ספריה להורים'), תשל"ה. (ספרון)
  • עיון ומעשה בחינוך ובהוראה, תל אביב: משעולים, תשל"ח 1977. (לקט מקורות)
  • ההורים כמחנכים: שיחה עם הורים; איורים: אבי מרגלית; עריכה כללית: ע’ שילון, תל אביב: משל"ב עבור המחלקה לחינוך מבוגרים במשרד החינוך והתרבות, תשל"ז. (ספרון)
  • צחוק ובידור: בדיחות וחידות חינוכיות למחנכים, להורים ולילדים, תל אביב: גיל, תשל"ח, 1978.
  • נשחק ונציג: מחזות והמחזות. פעילות דרמטית יצירתית במוסדות חינוך, תל אביב: אור עם, 1978.
  • ארצה עלינו: שירים, תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ('הספרייה למוזיקה על שם נסימוב'), 1978. (ספרון תווים)
  • החזית הפנימית קוראת לנו: בעיות חברה וחינוך והדרכים לפתרונן, תל אביב: לפיד, תש"ם. (ספרון)
  • בגן ובכיתה א’: לגננות, למורה, להורים, תל אביב: אופק, תש"ם 1980.
  • חגים והצגות לנוער: לבתי ספר על יסודיים ולתנועות הנוער, תל אביב: חג ומועד, תשמ"ב 1981.
  • חברה וחינוך – דרכים חדשות: למחנכים להורים, תל אביב: תקוה, תשמ"ב 1982.
  • חושם החכם: לילדים, להורים, לגננות ולמורים, תל אביב: גיל, תשמ"ה 1984. (ספרון)
  • טוב לצחוק: מדריך ספרותי-חינוכי להומור, תל אביב: "שי" להומור, תשמ"ז 1987.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמואל נבון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]